מה הקושי באכיפת פסקי דין זרים באירופה בכלל ופסק הדין מישראל בפרט? והאם ניתן לאכוף אותו בכל תנאי?

כלל: עו"ד המייצג לקוח ישראלי בהסכם שהצד השני לו הוא אזרח ו/או תושב חוץ ו/או נכסיו בחו"ל, רצוי שקודם כריתת ההסכם יבחנו כל ההיבטים והסוגיות הקשורות לאכיפת פסקי דין באותה מדינה שתידרש, בבוא העת במקרה של הפרת ההסכם, לאכוף את פסק הדין. יש לקחת בחשבון כי לא בהכרח ניתן לאכוף פסק דין באותה מדינה על אף התניה בהסכם גופו.

האיחוד האירופי ואכיפת פסקי דין זרים

קיימים שלושה מצבים לאכיפה במדינות האיחוד האירופאי –

1.אכיפה של פסקי דין שניתנו בתוך מדינות החברות באיחוד האירופי

2. אכיפה של פסקי דין של מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי ואולם הן חתומות על אמנה לאכיפת פסקי דין עם האיחוד האירופי ו/או חלק ממדינות החברות באיחוד האירופי.

3.אכיפה של פסקי דין באיחוד האירופי שבו פסק הדין ניתן במדינה שאינה חברה באיחוד ואינה חתומה עמו  על אמנה.

1. אכיפה בתוך האיחוד האירופי

על אף קיומו של נוהל אכיפה של פסק דין שניתן באחת ממדינות האיחוד יש צורך לקבל את "אישור ההכרה" מבית המשפט של אותה מדינה שלגביה מבקשים לאכוף את פסק הדין ורק לאחר מכן ניתן לממשו בהוצל"פ. (ראה: – Council Regulation (EC) No 44/2001)

במגמה לבטל את הנוהל של "אישור ההכרה", במסגרת Tampere Summit  הוחלט כי היעד הבא יהיה תנועה חופשית של פסקי דין בתוך האיחוד ובכך לא יהיה צורך לקבל את אישורו של בית המשפט של אותה מדינה שבה נדרשת האכיפה.

כצעד ראשון להשגת היעד שנקבע ב-  Tampere Summit  ולמרות הנוהל Council Regulation (EC) No 44/2001 הוחלט כי בשלב זה ישנה אפשרות להגיש תביעות בהעדר הגנה (דומה להליך הסד"מ שקיים בארץ) הנקרא- European Payment Order ע"פ- Regulation (EC) No 805/2004 , וכן בהליך של תביעות קטנות עד סכום של 2000 אירו –  Regulation (EC) No 861/2007 בדרך זו ניתן לממש את פסק הדין בהוצל"פ מבלי שהזכאי יידרש להיכנס בין כותלי בית המשפט של אותה מדינה שבה נידרש "אישור הכרה" ובכך נסללת הדרך ישירות להוצל"פ.

2. אכיפה של המדינות שאינן חברות וחתומות על האמנה

האמנה היחידה שעליה חתום האיחוד האירופי היא אמנת לוגנו החדשה 2007 שהיא באה להחליף את "אמנת לוגנו" שמסדירה את מערכת היחסים בינה לבין אותן המדינות החברות ב- EFTA (איסלנד, שוויץ, ליכטנשטיין ו- נורבגיה) שעל פיה הדרך לאכיפת והכרה של פסקי דין בין המדינות.

נוסיף ונציין עוד כי האיחוד האירופי כגוף היא זאת שחתמה על אמנת לוגנו החדשה, בעקבות החלטת ה- ECJ משנת 2006 (Opinion 1/03 ) שהאיחוד האירופי הינו הסמכות הבלעדית לחתום על אמנות ולנהל מו"מ לקראת חתימת אמנות מול מדינות שלא חברים באיחוד. אין למדינה באיחוד סמכות לחתום על אמנה מול מדינה זרה מלבד האיחוד האירופי כגוף אחד הוא זה שרשאי בסופו של יום לחתום על אמנה חדשה בינו לבין מדינות זרות.

למרות החלטת ה- ECJ הנ"ל, האמנות שנחתמו ע"י מדינות החברות באיחוד מול מדינות זרות עוד קודם עדיין בתוקף. כאן המקום לציין כי מדינת ישראל חתומה על אמנות עם כל אחד מהמדינות גרמניה[1] ספרד[2] ובריטניה[3]. לאור פסק הדין של ECJ הנ"ל מדינת ישראל אינה יכולה כבר לחתום פרטנית מול מדינות האיחוד האירופי בנפרד אלא מול האיחוד האירופי בכללו כגוף.

3. אכיפת פסקי דין של מדינות שאינן חתומות על אמנה

על מנת לאכוף פסק דין הניתן במדינת ישראל באחת ממדינות אירופה החברות באיחוד, קיימת האפשרות לאכוף אותו ע"פ חוקי משפט הבינלאומי הפרטי של אותה המדינה, לחילופין במקרה שקיימת אמנה בין אותה המדינה ומדינת ישראל ניתן לאכוף את פסק הדין ע"פ אותה אמנה.

עם זאת יש מצבים שלמרות קיומה של האפשרות של אכיפת פסק הדין הניתן בישראל במדינה זרה ע"פ אחד מהאפשרויות הנזכרות לעיל, ועדיין יהיו מדינות שלא יכירו בפסק הדין מישראל כדלהלן:

• מדינות באירופה כגון פינלנד, דנמרק, נורבגיה, איסלנד ושבדיה, שככלל לא ניתן לאכוף פסקי דין זרים אלא אם קיימת אמנה המאפשרת את אכיפתם של פסקי הדין במדינתם. כך גם, אוסטריה אוכפת פסקי דין רק כשתנאי "הדדיות" מאושרת ע"י אמנה ו/או ע"י שר המשפטים שלה (אישורים כאלה קיימים מעט מאוד ומתייחסים בעיקר למזונות support )

• יש מדינות כשנדרשות לאכוף פסק דין חוץ, בודקות את הסמכות המקומית שבה ניתן פסק הדין. כך למשל יוון, פורטוגל וספרד יבדקו אם לפי חוקי המדינה היתה לבית המשפט בישראל הסמכות לדון בתביעה. ובמקרים אחרים ישנן מדינות (צרפת, שוויץ) שמלכתחילה לוקחות על עצמן את הסמכות הייחודית על אזרחיה, אלא אם כן קיים ויתור ו/או הסכמה מפורשת מצד האזרח להתדיין בפני בית משפט בישראל.

• פסק דין לצורך אכיפתו הוא נדרש במדינות מסוימות להזדקק להליך מקומי של מסירת כתבי בי דין ע"פ חוקי אותה המדינה ולכן עוד קודם בחינת הסוגיה לאכיפת פסקי דין יש לבחון את התהליך של מסירות כתבי בי דין ע"פ חוקי המקום. (ברוח אמנת האג 1965).

• על מנת להימנע מטענת "תקנת הציבור", במקרים שבתי משפט חשים שמדיניות פוליטית או כלכלי או חברתי נפגעת במדינתם, בתדירות גבוהה הם נעתרים לטענת ההגנה של "תקנת הציבור". ולכן על מנת למנוע ניסיון לטענה זו בטרם ניסיון לבקש לאכוף פסק דין זר יש לבחון את הסוגיה של תקנת הציבור באותה מדינה שבו מבקשים את האכיפה.

• לסיום על אף כל האפשרויות הנזכרות לעיל העומדות בפני המבקש לאכוף את פסק הדין במדינה זרה עדיין כדי עליו לעבור בחינת הפרוצדורה המקומית, של בחינת המסמכים ואופן הגשתם כך למשל שני זרים שיש בידם פסק דין אינם יכולים להגיש את אכיפתו במדינות מסוימות. גם יש צורך בצירוף חוו"ד משפטית לגבי חוקיות. זאת ובנוסף יש לקחת בחשבון כי במדינות מסוימות לא ניתן לערער על החלטה האם לאכוף את פסק הדין או לא. כך למשל יש את פורטוגל שעדיין מחייב "  revision au fond "  שמחייב את השופט לבדוק את עובדות ואת הדין המהותי האם הוא מתאים לדין הפורטוגזי. 

סיכום:

לסיכום יש לבחון שני מצבים, מצב שבו עו"ד בוחן את העסקה בטרם חתימתה ומצב שני שעו"ד מקבל עסקה לתביעה לאחר חתימתה. ולכן בשני המצבים אי אפשר להניח שפסק דין שיתקבל בישראל הינו בר אכיפה באירופה. יש צורך בהבנת החוק המקומי שבו יידרש לאכוף את פסק הדין, שכן מדינות בדרך כלל מבקשות להגן על אזרחיה ו/או עקרונותיה. ע"י תכנון נכון, עו"ד המייצג יכול להחליט האם התנאים לאכיפה מתקיימים ולכן יכול להגיש אותו בארץ או להחליט שכדאי יותר מהתחלה להגיש את התביעה במקום מושבו של החייב או במקום הימצאו של נכסיו, או שמלכתחילה יחליט המייציג להתנות את ההתקשרות בין הצדדים בסעיף בוררות שיאפשר את אכיפתו יותר בקלות וזאת ע"פ אמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958[4]

[1] נתפרסמה בכתבי אמנה מס' 897(כרך 26 עמ' 667)

[2] נתפרסמה בכתבי אמנה מס' 1016 (כרך 30 עמ' 707)

[3] נתפרסמה בכתבי אמנה מס' 750 (כרך 22 עמ' 55)

[4] נתפרסמה בכתבי אמנה מס' 287 (כרך 10, ע' 1)